קוראים

Google+ Followers

יום ראשון

03.08.2013



  03.08.2013
מסר  של Blossom Goodchild מיום 3 באוגוסט 2013

בלוסום: בוקר טוב. אני חושבת שהייתי קצת יותר מדי "חולנית" כשניסיתי לפני כמה ימים. עכשיו, השפעת שלי עברה. האם זה בסדר עכשיו?

פדרציה של אור: אנו מעריכים מאוד את להיטותך וכן היינו אומרים שאנו במצערת מלאה ומוכנים לשוחח איתך.

בלוסום: זה נהדר. יש לי שאלה שהייתי רוצה לשאול בשמם של רבים אשר כתבו לי והיא... " איך אפשר להיות בשמחה  כפי שהתבקשנו לעשות... אם הם סובלים מכאב גדול... אם זה, פיסי או רגשי?" אני מבורכת בכך שאני איני סובלת בימים אלה, עם זאת רבים סובלים וכאשר אחד הוא בכאב מתמשך או מדוכא...זה בכלל לא קל להיות בשמחה. האם יכולים אתם להציע חוכמה לאלה אשר מרגישים כך?

פדרציה של אור: בתחילה, הרשו לנו להצהיר שנתיב חייו של אחד הוא נתיב אישי. מה "שמוענק" פיסית הוא באמצעות הבחירה לטובתו של העצמי.

בלוסום: הבה נצלול ישר בתוך זה כאן... "מוענק"? הייתי מתארת לעצמי שזה יפגע ברבים אשר סובלים...זו בקושי ברכה!

פדרציה של אור: ועם זאת, אנו איננו מסכימים. כיוון שכל מה "שניתן" לנשמה היא הזדמנות, לא משנה איזו צורה היא לוקחת. אחד ימצא זאת קשה להבין שהם "בקשו" מחלה מסוימת או שהם "בקשו" לסבול במשך שנים רבות רבות עם מכאוב מתמשך. עם זאת, אנו אומרים לך זה כך. ישנן סיבות רבות לכך.. אשר כמובן תהיינה בהתאם למסעה של הנשמה וצרכיה.
כאן, גם אנו רוצים לדבר על קארמה. אחד נוטה לחשוב שאם הם נחלשים בעקבות מחלה, אולי זה עקב משהו שהם עשו בחייהם בעבר והם משלמים את חובותיהם.

אין זו הדרך שהיינו מנסחים זאת. אין חובות לשלם.

בלוסום: מה.. אפילו עם רוצחים וכו'?... אנשים שביצעו פשעים גדולים?

פדרציה של אור: זה נכון. זה לא "אחר" אשר שופט התנהגות אנשים בכל רגע נתון ומחליט איזה "עונש" הם ראויים לקבל. זה בכלל לא כך. זו הנשמה האישית אשר מחליטה את מסלולה ומה ישרת את נשמתה בכל תקופת חיים נתונה.

אם אולי אחד הטיל מום באחר במצבו הקודם... אזי הם לא "נענשים" בכך שאחרים מטילים בהם מום בתקופת חיים עתידית. אותה נשמה תבחר היטב להיהפך לנכה באמצעות אחר... על מנת לחוות את מה שהם עשו לאחר... ובדרך זו הם מתחרטים על מה שהם עשויים היו לעשות... עם זאת, הם לא משלמים חוב. זה לא עובד כך.

בלוסום: אז מה יהיו היתרונות בהחלטה להיות באמת חולה במשך מרבית תקופת חיים ניתנת?...איזה רווח יהיה לו מכך אם במצב זה כה קשה להיות בשמחה?

פדרציה של אור: זה יהיה תלוי בנסיבות של כל פרט, כפי שהצהרנו. ישנן סיבות רבות מאוד מדוע זה קורה. אם זה נובע מנקודת מבט של עקומת הלמידה, אז הנשמה...למרות שאינה מבינה "מדוע" במצבה הנוכחי...אולי בחרה זאת לצורך צמיחתה של הנשמה. זה היה מצב קשה עם זאת הכרחי ליטול על עצמה ובאמת תהיה הבנה מלאה כאשר תצא מחוויה זו. אם הנשמה היתה יודעת מדוע היה לה כזו מחלה, היא לא היתה מרוויחה את כל מה שהיה אפשרי דרך זה.

בלוסום: אני מכירה לא מעט "ישויות מוארות" שהיה להם כזה זמן קשה עם הגוף הפיסי...באמת זמנים כואבים...כאשר הם לא יכלו לצאת מהמיטה במרבית הימים... שנה אחר שנה. איך הם יכולים להיות בשמחה  כפי שאתם מבקשים?

פדרציה של אור: אנו באמת מבינים מה שאת מנסה להבהיר. עם זאת, אנו מעט חוששים שזה עשוי להיות לא מובן מה שאנו מנסים להבהיר לך. כיוון שאנו באים מנקודת מבט לגמרי שונה. אנו מבקשים מאלה אשר סובלים לדעת  שמה שאנו אומרים מגיע רק באמצעות אהבה לכם.. אפילו שאתם עשויים לא לקבל זאת.

שמחה  לא מגיעה ממשהו פיזי. זה לא פיסי. שמחה מגיעה מתוך המקום של הלב.

בלוסום: ו?

פדרציה של אור: ואם אותו אחד "בחר" לחוות כאב בצורותיו השונות...מי יאמר שאין זה האתגר שבקש... למצוא את שמחת החיים...אפילו בין כל הקשיים?

אולי אותו אחד בחר לשמש כדוגמא ומופת לאחרים. אולי אותו אחד בחר זאת כדי לסייע לאחרים בהבנתם בסבלנות. אולי המחלה היתה לגמרי "הקרבה"... בכך שאחד "הציע" להתנסות בכאב כזה על מנת לשרת את האחר.

האם אחד יעשה את זה, את שואלת? כמובן... את היית מופתעת מהמאמצים הקיצוניים שנשמה תעבור על מנת להפיק תועלת מהשלם.

בלוסום: עם זאת, אני בטוחה שרבים היו אומרים " את תנסי! את תנסי למצוא שמחה כאשר בכל יום את צריכה לעבור את הכאב התמידי הזה.

פדרציה של אור: ועם כבוד... ועם כל הכבוד... היינו אומרים "לא...אתם תנסו! כיוון שאלו אתם שבקשתם את זה".

אנו מאמינים שהבעיה... עבור הנשמה בכזה מצב עליו את מדברת...היתה להתווכח במילותינו כשהם קוראים אותן. עם זאת, אנו מבקשים להאמין שמה שאנו מציעים בחוכמה הוא מהאמת שלנו.

זוהי הגישה שלכם כלפי משהו אשר גורם לשוני.

הגישה שלכם כלפי משהו שגורם לכם להיות מי שאתם.

כן...ישנם אלה הבוחרים לסבול יום אחר יום והכאב שלהם גדול והם נאנחים ונאנחים ונאנחים. ישנם אלה אשר בוחרים לסבול וכאבם גדול יותר.. עם זאת הם מציעים רק אהבה  לאחרים ותמיד ימצאו חיוך. איזה מאלה הוא דוגמה לאהבה?  איזו משאירה "תקווה בלב"?

בלוסום: אני מבינה את מה שאתם אומרים... אבל אני חייבת להמשיך כאן לצורך הבהרה. היו לי די פעמים בחוויות חיי כאשר הייתי די חולה ו"כוח החיים שלי" כמעט עזב אותי. לא היה לי את הכוח "להיות בשמחה"... וכמובן פעמים כאשר סבלתי מכאבים במשך זמן רב... לא אזרתי שמחה. הכאב השתלט.. היכן השמחה בכך?

פדרציה של אור: לא היתה.

בלוסום: סיימתי את טיעוניי.

פדרציה של אור: עם זאת... יש תקווה!  כאן בשנית אנו מתמקדים על גישתו של האחד. אנו נהיה נועזים לומר גם זאת:
גישתו של האחד היא הריפוי הגדול ביותר!

אם אחד.. לא משנה מה... מתמקד בתוצאה הטובה ביותר... תמיד... אזי בלי ספק התוצאה הטובה ביותר תנבע מהתמקדות זו.

זה עשוי לא להיות התוצאה הטובה ביותר שאחד ציפה... עם זאת, זו תהיה התוצאה הטובה ביותר לתועלתה של הנשמה.

עבור רבים, מילים אלה עשויות להיות קשות לקליטה... עם זאת, הן אמת.
השמחה יכולה להגיע מהגישה.

אחד יכול להיות בכאב גדול... עם זאת מוצא בדיחה אחת או שתיים. אחד יכול להתמקד על החיים ללא הכאב... אפילו שהוא "מתענה" בו בכל רגע... או אחד יכול להתמקד בכאב ואיך הוא הורס את חייהם ותוהה אם יש טעם מעשי להמשיך הלאה.

חברים... אנו מבקשים מכם לקחת מילים אלה לתוך עומק לבכם.
אתם ידעתם לפני שהגעתם מה ישרת אתכם.

לכן...האם אנו יכולים להציע נקודת מבט אחרת? אם הייתם יודעים שהמחלה והכאב נבחרו על ידכם כדי לאפשר לכם להיות נשמה טובה יותר....אזי היו בשמחה על כך. היו שמחים שאתם משרתים את רצונה של נשמתכם בדרך זו.

הנשמה מרוויחה כל כך הרבה תובנות באמצעות החוויה של ההיפך משמחה.  עם זאת, ישנה הבנה שלווה שיכולה להיכנס לעצמי הרוחני כאשר אין שיפוט של העצמי.

רבים עשויים לשאול "למה דווקא אני". למה מגיע לי כזה סבל?" היינו אומרים " לאף אחד לא מגיע שיסבול". עם זאת, רבים עשויים לאמץ את דפוס המחשבה שהם חייבים לעשות משהו נורא מוטעה בתקופת חיים אחרת כך שעליהם לסבול באופן שהם סובלים בתקופה זו.

שחררו  מחשבות כלשהן של אשמה וחוסר ערך.

מחשבות אלה נוצרות על ידי העצמי ואין להן מקום במקום כלשהו!!!

בלוסום: ישנם אלה שגם מרגישים שבגלל הכאב/המחלה וכו' שלהם, הם עשויים לא להיות כאן על הפלנטה כדי להיות עדים ל"אירוע"  שאתם מדברים עליו וזה מעציב אותם מאוד כיוון שהם מרגישים  "מה הטעם של חייהם אם הם הרוסים מכאב ולאחר מכן הם צריכים לעזוב את הפיסי לפני שיחוו את ההוד של מה ששמר על הליכתם.. "האירוע"... אם אתם מבינים את מה שאני אומרת?
פדרציה של אור: אנו מבינים.

דעו זאת. אף נשמה לא עוזבת את הפלנטה הזו במקרה.

בלוסום: ענן לבן דבר על כך אף על פי שאני יכולה לקבל זאת... אני מוצאת שזה קשה להבין לאשורו.

פדרציה של אור: כל נשמה יודעת  מתי הם ייוולדו ומתי הם יעזבו את החוויה הארצית.

בלוסום: ומה לגבי התאבדויות?

פדרציה של אור: זה כבר עניין אחר.

בלוסום: האם זה יותר מדי עדין בשביל אחד כדי לדון על כך? כיוון שזה סותר את מה שאתם אמרתם לגבי " אף נשמה לא עוזבת במקרה".

פדרציה של אור: נשמה הבוחרת להתאבד, אינה מבצעת פשע. הרשו לנו להבהיר זאת באופן מושלם. כיוון שישנן אנדוקריניות בעולמכם שלא היו מסכימות.

אחד שהינו כה מוטרד ועצוב בשל "החיים" כך שהם מרגישים תשוקה בוערת לעזוב...עושה זאת כתוצאה מייאוש.  האם אתם חושבים שאותם מוארים בצד השני של המסך "יעיפו אותם הלאה".. " ידחפו אותם הצידה"... כאשר יותר מאי פעם הם זקוקים לאהבה ולנחמה? כמובן לא.

כמה חוקים בעולמכם יש להם כאלה "תופעות לוואי" מרחיקות לכת אשר לגמרי מיותרות.

אם אחד היה חוקר דברים מעין אלה ומגיע מהמקום בתוכו... ענייניים אלה היו מציגים באופן מיידי אמת אשר מתקבלת על הדעת... מגיעה מאהבה. חוקים רבים אותם אחד מקבל באופן אוטומטי כיוון שהם חונכו לא לשאול...אין הם מתקבלים על הדעת לחלוטין... ועם זאת כה רבים מקבלים אותם "באופן עיוור" כעובדה.

ישנה גם אפשרות שהנשמה התאבדה בהתאם להסכם לסייע לאחרים... אשר נשארו מאחור... בצמיחתם.

כה הרבה... לא ניתן להבין כה הרבה, חברים יקרים...כיוון שיש כה הרבה להבין!! ובהחלט מנקודת מבט ארצית זו...אחד יכול להיהפך כה אבוד ב "אבל מה אם זה" או "איך זה ש".

בלוסום, את יכולה להרגיש כשאנו שולחים מילים אלה אליך שישנן כמויות נוספות על כל נושא שאנו מדברים... עם זאת, זה פשוט לא אפשרי לתפוס את כל זה ולנסח זאת במילים. האם אין זה כך?

בלוסום: כן.. וכאן היכן שאני מנחשת... יש לי את הידיעה  שאתם מדברים עליה. אני לא יודעת כל מה שאתם יודעים בעניין מסוים...עם זאת, אני יודעת אני יודעת את הכל ברמה אחרת של עצמי... אם זה נשמע הגיוני. אני מקבלת באופן מלא בימים אלה, כי להיות בגוף הארצי מגביל כה הרבה מהידע שלנו ועם זאת אני מצפה באופן מלא שכאשר נתקדם במעלה הסולם.. יותר ויותר מידיעה זו תובא לרמה המודעת... במקום היכן שהיא נמצאת עכשיו... בלא מודע.

פדרציה של אור: אלה הן מילים חכמות.

בלוסום: שעווה פנימה... שעווה החוצה. ( המתרגמת - בהתאם להסברה של בלוסום - בסרט של קראטה קיד, השיעור הראשון היה על נושא זה שמשמעותו שכל דבר מה שעושים צובר חוכמה. הילד היה צריך לנקות את מכוניתו של המאסטר שלו כך שביד אחד הניח את השעווה וביד שניה הסיר את השעווה).

פדרציה של אור: ובכן, אנו נסיים תקשורת זו היום כשנחזור שוב על כוונתנו בנושא שלנו היום.

אלה מכם הנמצאים במצב עליו דברנו...ייעשו מאוד כועסים בשל מילים אלה... או אתם תכירו בהן בתוך מקום לבכם ותקבלו אותן ותמצאו את השמחה בתוך חיפושכם.

עבור אלה שכועסים...יגיע זמן בו הכעס ישכך והשמחה תחליף אותו דרך גישתו של האדם.. אם כך הוא בוחר.

בלוסום: אני שמחה שאני רק השליחה כאן! אני יודעת שזהו הזמן ללכת...אבל האם נוכל רק להבהיר לגבי "אלה החוששים לעזוב לפני שהאירוע יתרחש?

פדרציה של אור: אכן. אלה אשר הסכימו להיות כאן בשביל האירוע יהיו כאן. אלה שהסכימו לנהל את האנרגיה שלהם על האירוע  ממקום אחר.. יעשו זאת.

דעו זאת.

כל אחד מכם, בין אם בגוף פיזי או לא...יהיה בדיוק היכן שהם התכוונו להיות...בכל מקום שהוא... אף נשמה לא תחטיא זאת...או אכן תחמיץ זאת.

בלוסום: תודות רבות, חברים. אנו כולנו מעריכים את הזמן שלכם ואת חוכמתכם! באהבה ובתודה כתמיד.


פדרציה של אור: כנ"ל. עד לפעם הבאה...בבקשה הבטיחו שתפנו זמן כדי להרגיש את אהבתנו לכם.

Website:Blossom Goodchild


Translator: Gili

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

aidney